זמן, זמן ועוד פעם זמן: תחביר ודקדוק של מילות זמן בשפה סינית מנדרינית תקנית

אחד האתגרים  של לומדי סינית מתחילים הוא סדר המילים הקבוע. הרעיון של סדר מילים קבוע במשפט עשוי להרגיש טבעי יותר לדוברי אנגלית, לעומת דוברי עברית או רוסית. עם זאת, סדר המילים במשפטים סיניים עדיין מיוחד יחסית ודורש התעמקות הדרגתית וארוכה במבנה המשפטים, הרבה תרגול והבנה טובה של מהו התפקיד של כל מילה. 

הפוסט הזה מתיחס לתחביר ודקדוק בשפה סינית מנדרינית תקנית, ומסביר איך השפה הסינית מתייחסת לזמן, וכיצד להימנע מטעויות במיקום של מילות זמן בסינית. 

אתחיל עם התזכורת שרוב ה״דקדוק״ שנלמד ברמות 1 ו2 של HSK מתייחס לסדר המילים במשפט. לצורך העניין, הסדר הבסיסי שכולם מכירים מספרי לימוד הוא ״נושא-נשוא-מושא״ (באנגלית ״Subject-Verb-Object״). 

סדר מילים במנדרינית תקנית כמו שהוסבר בספרי לימוד

המיקום של כל מילה נוספת במשפט סיני בדרך כלל מתאור ביחס לאחד מהשלושה האלה (נושא-נשוא-מושא). לֹדוגמא, כתבתי פעם על מילות יחס שתמיד באות לפני הנשוא.

כשמתיחסים לזמן, המצב יותר מורכב, כי התחביר של השפה הסינית מבדיל בין סוגים שונים של זמן. לכן, בשביל להמנע מטעויות, אני ממליצה לתלמידים שלי להתרגל להבדיל ביניהם בעזרת שאלות:

1. אם השאלה היא ״מתי״, זה סוג אחד של זמן. בואו נקרא לו ״מילות זמן״ (time expression or TE)

2. אם השאלה היא ״כמה זמן [זה לוקח]״, זה סוג שני של זמן. אני קוראת לו ״משך זמן״ (time period or TP)

זה לא ממש משנה איך תקראו לשני הסוגים האלה. מה שחשוב זה שאנחנו יודעים לזהות אותם ומה לעשות איתם.

אם זה מילת זמן ("מתי"), חייבים למקם אותה סביב נושא של המשפט (לפני או אחרי). אני שמעתי כמה הסברים לכך ממורים שלי: 

• ״מתי״ הוא חלק חשוב מההקשר. מציינים אותו בהתחלה בשביל שיהיה יותר קל להבין על מה מדובר. 

• ״מילות זמן״ הן בגדול שמות עצם, בסינית שמות עצם יכולים להיות בתפקיד של נושא או של מושא. לא מעט ספרי לימוד מתייחסים למילות זמן בתור ״נושא נוסף״, והמיקום של

  נושא הוא תמיד בהתחלה. 

• 
  

אם זה ״כמה זמן [זה לוקח]״, חייבים למקם אותו מיד אחרי פועל (סליחה, נשוא). המקור של טעויות פה הן בדרך כלל חוסר יכולת של הלומד לזהות את הפועל האמיתי. בבקשה קראו את הפוסט שלי על הפעלים, כי לצערי ספרי לימוד לא מסבירים את זה. 

בנוסף, יש גם מילים בסינית שנראות קשורות לזמן, אך הם לא שייכים לסוג א ולא לסוג ב. אלה הם תארי הפועל (adverbs). המיקום שלהם במשפט הוא תמיד ישר לפני נשוא. אם אתם לומדים מתחילים ועוד לא הגעתם לרמה 3 של hsk, נמוך הסיכוי שפגשתם אותן. תארי הפועל הם המילים הכי קשות בסינית ויש המון יוצאי דופן וגם גמישות מסוימת בשימושן. הדוגמאות הנפוצות ביותר הן:

常常 chángcháng לעתים קרובות
不常  bù cháng לעתים רחוקות
刚 gāng רק עכשיו
马上 mǎshàng מיד

לסכום: שלושה סוגים של ״זמן״ בסינית (מנדרינית) ומקומם במשפט.

שלושה סוגים של זמן בסינית מנדרינית תקנית

יש גם חדשות טובות. הודות להבדל בין סוגים שונים של מילים הקשורות לזמן, קל לנו לשלב אותן ביחד בתוך אותו משפט. על התמונה תוכלו למצוא את המבנה השלם של המשפט בסינית עם כל הסוגים של מילות זמן ודוגמא. 

סדר מילים במשפט בסינית (מנדרינית) תקנית

בסינית, ההבדל בין מילות זמן ומשך זמן בולט לא רק בתחביר (סדר מילים במשפט). לדוגמא, יש שתי מילים שמתורגמים לעברית בעזרת המילה ״זמן״:

时候 shíhòu

  כמו נקודת זמן על הטיימליין או בכללי

时间 Shíjiān

כמו תקופה או זמן שיש או אין לי

ההבדל הוא גם במילים ״דקה״ ו״שעה״:

小时 xiǎoshí

כמו שעה (60 דקות)

分钟 fēnzhōng

כמו דקה (60 שניות)

点 diǎn

כמו שעה על השעון (נקודה הזמן)

分 fēn

דקה על השעון 

עקבו אחריי בפייסבוק ובאינסטגרם בשביל לראות יותר דברים על סינית או לימודי שפה זרה. תודה רבה לאיתי ציטבר על עריכה לשונית.