סינית או מנדרינית

בתור מורה לסינית לעיתים קרובות אני נתקלת בשאלה, האם אני מלמדת סינית או מנדרינית.

בואו נעשה קצת סדר. כשאנחנו לומדים סינית, אנחנו לומדים את שפת הרפובליקה העממית של סין. האם זו מנדרינית? כן, אך יותר נכון לקרוא לשפה זו ״סינית סטנדרטית״ או ״מנדרינית תקנית״ או פשוט ״סינית״. למה?

הסיבה היא המילה ״מנדרינית״ (guānhuà) במקור מתיחסת לדיאלקט (או אפילו לקבוצה של דיאלקטים) ולא לשפת המדינה. בישראל וגם בארה״ב מקובל להשתמש במושג ״מנדרינית״ במובן זה אבל אם תשימו לב — תראו שהסינים מעדיפים להימנע ממנו. גם בשפות אירופאיות בדרך כלל אומרים ״סינית״ ולא ״מנדרינית״.

כדי להבדיל בין ״מנדרינית״ במובן רחב כשם של קבוצת דיאלקטים ושפת המדינה, יותר טוב להגיד ״מנדרינית תקנית״. השם של השפה הסטנדרטית בסינית הוא ״פוטונחואה״ (pǔtōnghuà), שמשמעותו המילולית דומה למונח ״שפה רגילה״. כמובן, ניתן גם להגיד שפוטונחואה שייכת לקבוצה של דיאלקטים מנדרינים. במילים אחרות, ״מנדרינית תקנית״ היא אחת מהוריאציות של ״מנדרינית״.

דרך אגב, באקדמיה יש חילוקי דעות גם לגבי טרמינולוגיה וגם לגבי מיון דיאלקטים. מה שחשוב מבחינתי זה להבדיל בין סינית סטנדרטית (מנדרינית תקנית / פוטונחואה) ווריאציות אחרות של השפה הסינית. כדי גם להבין את ההיגיון הכללי: לא לכל דובר מנדרינית מלידה יש שליטה מלאה בפוטונחואה באופן אוטומטי. פוטונחואה שייכת לקבוצת דיאלקטים גדולה יותר, אך לפותונחואה של מקומות שונים גם יש וריאציות. אנחנו, לומדי סינית בחו״ל, לומדים פוטונחואה, או לפחות מתחילים ללמוד סינית ממנה.

מפה של דיאלקטים בסין

ניתן לומר שכיום בסין, שליטה בפוטונחואה היא מדד לאוריינות. זהו ביטוי לתהליך ההתפשטות של השפה הסטנדרטית בכל שטחי המדינה. יכול להיות שבקרוב נפסיק לדבר על דיאלקטים בסין ונדבר רק על שפה אחת —אני מאמינה שהשם שלה יהיה “סינית”.